03-6133333
אבא הלל סילבר 12 ק. 20, רמת גן 5250606
אבא הלל סילבר 12 ק. 20, רמת גן 5250606
רק פטנט שירשם אצל רשם הפטנטים יהיה מוגן ויאפשר לבעליו למנוע מאחרים לעשות בו שימוש, וגם זאת – רק בטריטוריה בה נרשם. כדי שפטנט ירשם, יש להגיש בקשה לרישום פטנט אצל רשם הפטנטים הרלוונטי. רק עם קבלת הבקשה ואישורה על ידי הרשם – ירשם הפטנט.
טרם לרישום הבקשה כדאי לבצע חיפוש על מנת לוודא שההמצאה חדשה. ניתן לבצע את החיפוש בעצמנו וניתן לבצעו באמצעות עורך פטנטים. כמובן שהחיפוש על ידי עורך פטנטים מקצועי יהיה מקיף ומלא יותר. עם זאת, חיפוש ראשוני באינטרנט ובמאגרי מידע שונים (דוגמת ספרית הרשם האמריקאי ב-http://www.uspto.gov/patft/index.html ובאחרים) יכול לתת מושג בסיסי על המצב ההמצאתי ביחס להמצאה שאנו מעוניינים לרשמה כפטנט.
בעת הגשתה של הבקשה יש לצרף אליה מסמכים שונים המפורטים באתר רשם הפטנטים הישראלי וכן יהיה על המבקש צורך להגיש פרטים על בקשות מקבילות מחו"ל.
למרות האפשרות להכין את הבקשה לבד, בעניין זה כדאי להתייעץ עם עורך פטנטים, שכן לכל מילה ולכל ניסוח יש משמעות, בין אם לגבי סיכוי רישום הבקשה (ככל שהניסוח יותר מדוייק ומצומצם – הסיכוי יותר טוב שהבקשה תרשם בלא תיקון) ובין אם לגבי סיכויי ההגנה על הפטנט אחר כך (ככל שהניסוח יותר נרחב, הפטנט מגן על טווח המצאות רחב יותר).
עם הגשת הבקשה יש לשלם אגרה מתאימה.
או אז מתחיל הבוחן בבדיקתה, על מנת לוודא שהיא עומדת בכל הדרישות לרישום פטנט. הליך זה ימשך מספר שנים, עד לקיבול ההצעה או הסירוב לה (ניתן לקצר תקופה זו במקרים מסויימים אם ישנן סיבות מספיקות (כמו שמישהו כבר מפר את הפטנט)). במהלך הליך זה מתנהל לעתים שיח ושיג עם הבוחן, המבקש תיקונים והתאמות של הבקשה, ולבסוף דוחה או מאשר.
בחינת הפטנט נערכת הן במישור הפורמלי והן במישור המהותי. יש לשים לב שהשיקולים לבחינה הינם הנתונים הידועים בעת הגשת הבקשה, ולא בחינה הנעשית עם ידע שלאחר מעשה. והדבר חשוב במיוחד לתביעות בגין הפרת פטנט, המתבררות מטבע הדברים שנים רבות לאחר רישום הפטנט.
לאחר אישור הבקשה על ידי הבוחן, היא מתפרסמת ומוקצבים 3 חודשים להגשת התנגדויות. בהעדר התנגדות – הפטנט נרשם.
יש לזכור שרישום פטנט אינו בינלאומי. רישום פטנט בישראל אינו מקנה זכויות במדינות זרות, אלא (בכפוף לאמנות דוגמת אמנת ה-PCT) מאפשר להסתמך על תאריך הרישום המקורי בישראל לשם קביעת העדיפות בזמנים. הגשת הבקשה תקנה למגיש דין קדימה מבחינת התאריכים אך לא מעבר לכך. משמעות הדבר היא שיש להגיש בקשת פטנט בכל מדינה בה אנו מעוניינים לרשום פטנט. לעניין זה ראו גם את המפורט באתר WIPO בעניין זה.
בעקבות הסכם TRIPS הוכרה בארה"ב בקשת פטנט "פרוביזורית", שמשמעה הינו הגנה קצרת מועד על המצאה למשך שנה ("שמירת התאריך"), במהלכה יוכל הממציא להגיש בקשות רישום שונות במדינות שונות, ובסיומה יוכל להחליט האם ברצונו להפוך את הבקשה הזמנית לקבועה או לוותר עליה. הליך זה הינו מהיר, פשוט וזול יחסית, אך אם בסופו של דבר מוגשת בקשה קבועה נוצרת מידה מסויימת של כפילות. ההכרעה בין 2 סוגי הבקשות צריכה להתקבל בהתאם לנסיבות.
ההגנה המוקנית לפטנט על פי חוק עומדת למשך 20 שנה ממועד הגשת הבקשה לרישום פטנט. כלומר, משנרשם פטנט ניתן לתבוע פיצוי על הפרתו עוד טרם לתקופת רישומו – החל ממועד הגשת הבקשה. למרות זאת, תביעה זו אפשרית, רק לאחר אישור רישום הפטנט.
ההגנה המוקנית לפטנט הינה הגנה נגטיבית. כלומר – זכות הבעלים למנוע מאחר כל שימוש בפטנט אלא בהסכמתו. די בשימוש במוצר המפר פטנט, אפילו אם הומצא באופן עצמאי, כדי להוות הפרת פטנט, ובניגוד לזכות יוצרים אין צורך להוכיח העתקה.
כל "ניצול של ההמצאה" שבבסיס הפטנט (הבחינה נעשית כאמור למול "התביעות") או בחלק מהותי ממנו – מהווה הפרת פטנט. יש לשים לב – פטנט אינו בהכרח "מוצר". אין קשר לדמיון בין המוצר המיוצר על ידי בעל הפטנט למוצר המפר. הפרה נמדדת אך ורק על בסיס השוואה בין המוצר המפר להמצאה שבבסיס הפטנט.
"ניצול המצאה" כולל ייצור, שימוש, שיווק, הצעה למכירה, מכירה, ייבוא או בדומה לכך. שאלת "ניצול" ההמצאה נבחנה בארץ במספר פסקי דין, ביניהם פסק הדין בעניין אלי לילי נ' טבע (ביחס לרשיון כפיה שביקשה טבע ביחס לתרופת הפרוזאק) שקבע כי הכנה לקראת ייצור לשיווק מסחרי מהווה "ניצול פטנט".
יש להדגיש – הפרת פטנט היא בראש וראשונה הפרה של כל היסודות הנכללים בתביעות.
אולם, הפרה אינה חייבת להיות הפרה מילולית של כל היסודות הנכללים בתביעות. ניתן להפר פטנט גם על דרך של הפרת "עיקר ההמצאה" (ה-Bone and Marrow). בתי המשפט מנסים למנוע עקיפה של הפטנט באמצעות "משחקים" חסרי חשיבות, ולהקנות לבעל הפטנט הגנה מהותית בתקופת הפטנט. על כן, למשל, נקלטה בדין הישראלי "דוקטרינת האקוויוולנטים", המאפשרת אף תביעה בגין הפרת פטנט גם אם נעשה שימוש בשווה ערך לאמור בתביעות ולא תוך כדי העתקה מדוייקת של התביעות.
בתי המשפט בארץ אף הרחיבו מעט את ההגנה על פטנט, באמצעות דוקטרינות כמו "ההפרה התורמת" שנתקבלה אל ההלכה הישראלית מכוח הדין האמריקאי בפסק דין רב בריח, ועיקרה הוא שמי שמספק מוצרים שבהכרח ישמשו אחר להפרת פטנט – רואים אותו כמי שהפר את הפטנט בעצמו.
במהלך תביעה כאמור, שאלת ההפרה נבחנת על ידי בית המשפט באמצעות השוואה בין תכונות המוצר הנטען להיות מפר לבין התביעות בבקשת הפטנט שקובלה.
אם נניח נרשם פטנט על מכשיר שיודע להקליט קבצי מוסיקה, לשמור אותם בזכרון ולנגן אותם, ואדם אחר משווק מכשיר דומה שאף יודע לנגן אותם במהירות איטית או מהירה יותר – סביר להניח שתוספת כזו המתבססת על הפטנט המקורי ומוסיפה עליו תחשב כמפרה את הפטנט. כך אפילו אם יושמט רכיב מסויים מהפטנט, אך עיקר ההמצאה יוותר – גם זה עשוי בהחלט להיחשב כהפרת פטנט.
כסעד בגין הפרת פטנט ניתן לתבוע אחד או יותר מן הסעדים הבאים, פעמים כסעד זמני ופעמים כסעד קבוע:
תביעה בגין הפרת פטנט נפתחת במרבית המקרים בבקשה לצו מניעה זמני, בין אם במעמד צד אחד ובין אם במעמד שני הצדדים. בשלב זה של הדיון, על מבקש ההגנה להוכיח את עצם רישום הפטנט, ואת עובדת הפרת המוצר הנתבע את הפטנט "לכאורה". די בהוכחה כאמור על מנת לאפר מתן צו מניעה זמני, שבמקרים רבים מכריע את ההתדיינות בתיק העיקרי (במיוחד לאור המשכות ההליכים בבתי המשפט בדרך כלל). עם זאת, בתי המשפט מפתחים כל הזמן דרכים לנסות ולהתמודד עם בעיה זו, והיום ניתן למשל להגיע להסכמה על ויתור על סעד זמני מחד, אך שמיעה מוקדמת של התיק העיקרי מאידך.
למידע נוסף אודות פטנטים וקניין רוחני לחצו כאן.
מאי 2006
לקבלת ייעוץ ראשונישלחו פרטים
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.
